הפסיכותרפיה היעילה ביותר למבוגרים יכולה להיות תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). CBT היא שיטה טיפולית מבוססת ראיות שמתמקדת בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. התרפיה מטרתה לעזור למבוגרים להבין ולשנות את הדרך שבה הם חושבים ונמנעים, ולפתח מניעים חיוביים ומיומנויות להתמודד עם אתגרים ולשפר את איכות החיים שלהם.

CBT מתמקדת בשלושה ראשיים: מחשבות, רגשות והתנהגויות. התרפיה מלמדת את המבוגרים לזהות ולבחון את המחשבות השליליות והמיותרות שעשויות להשפיע על הרגשות וההתנהגויות שלהם. באמצעות שיטות וכלים של CBT, המבוגרים משתמשים באימון עצמי לשנות את הדרך שבה הם חושבים ונמנעים, ולחלץ את עצמם ממחזורי התחשבנות שליליים.

CBT מתאימה למבוגרים שמתמודדים עם בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, מתח, טראומה, התמודדות עם אבחנה רפואית, בעיות ביחסים או בעיות בניהול המתח. התרפיה מאפשרת למבוגרים ללמוד כלים מעשיים להתמודד עם האתגרים היומיומיים שלהם, לשנות את הדרך שבה הם מתייחסים לעצמם ולעולם, ולשפר את הרמה הכללית של הרווחה הנפשית שלהם.

חשוב לציין ש-CBT אינה מתאימה לכל אדם או לכל בעיה. בחלק מהמקרים, יתרונו של CBT הוא שהתרפיה מתבצעת במשך מספר שבועות או חודשים מול מטפל מיומנת. במקרים מאתגרים יותר, יתכנו צורך בשלבי טיפול נוספים או בשלבי טיפול משלבים אחרים.

באופן כללי, הבחירה באמצעי הפסיכותרפי המתאימים ביותר למבוגר משתנה בהתאם לאדם, לבעיות שהוא מתמודד איתן, לאבחנה, לעדיפויות האישיות שלו ולאחר-אבחנה של המאבחנת. לעתים, מבחר של מערך של מחלאי-נשמה (psychiatric disorders) או בעיות-חי (life problems) מחייב את השלב בו מבחר באמצעי-ה-TRT (therapeutic modality) המתאימה ביותר.

ההבדל הגדול ביותר בין ילדות לבגרות הוא התחילת העצמאות האישית והאחריות המורחבת שמתרחשת בתהליך הגידול וההתבגרות. בעוד שבילדות הילדים תלויים במידת רבה במבוגרים וצריכים לקבל הנחיות וטיפוח ממנטורים, בבגרות הם מתחילים לקחת אחריות על עצמם ולקבל החלטות באופן עצמאי.

בנוסף, בילדות הילדים נמצאים בשלב של חקר ולמידה, והעולם מסביבם משמש להם כמערכת משחק והרפתקאות. לעומת זאת, בבגרות הם מתחילים להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים יותר, כמו להשתלב בחברה, לבחור את התחומים של לימודם ולהתמודד עם לחץ ואי-וודאות בעת התמודדותם עם העתיד.

עוד הבדל משמעותי בין ילדות לבגרות הוא השינוי הפיזי וההתפתחות המנטאלית. בעת הבגרות, הגוף מתחיל להשתנות ולהתעניין בנושאי מיניות, והמחשבה מתחילה להתעניין בנושאים מעמיקים ומרתקים. הבנייה העצמית של האנשים משתנה, והם מתחילים לחשוב באופן אבסטרקטי ולהבין את העולם מנקודת מבט שונה.

באופן כללי, ההבדל המרכזי ביותר בין ילדות לבגרות הוא המעבר ממצב של תלויות לעצמאות, מחשבה אבסטרקטית, אחריות מורחבת והתמודדות עם אתגרים מרתקים.

ההבדלים העיקריים בין למידה טיפולית של מבוגרים וילדים הם:

1. תקופת הפיתוח: ילדים נמצאים בתהליך פיתוח וגידול, ולכן הלמידה הטיפולית שלהם מתרכזת בהתמודדות עם צרכיהם המיוחדים בשלבי התפתחות שונים. מבוגרים, מצד שני, כבר עברו את שלבי התפתחותם העיקריים ולכן הלמידה הטיפולית שלהם מתמקדת בהתמודדות עם אתגרים ובעיות מבוגרות שעשויות להשפיע על איכות החיים שלהם.

2. סוגי הבעיות: בעוד שבמקרה של ילדים הבעיות הן בדרך כלל בעיות פיזיות, רגשיות או רווחתיות, במקרה של מבוגרים הבעיות עשויות להיות מורכבות יותר ולהשתנות בהתאם לשלב החיים בו הם נמצאים. למשל, בעיות בנישואין, בעיות עבודה או בעיות בחשיבה.

3. אמצעי התקשורת: למדינוי התנהלת הלמידה הטיפולית של מבוגרים וילדים משתנה באמצעי התקשורת שנעשה באמצעותו. במקרה של ילדים, התקשורת עשויה להיות מבוססת על משחק, אמנות או שיח. מבוגרים, מצד שני, משתמשים באמצעי תקשורת שונים כמו שיח, כתיבה או אמנות.

4. מנחי הלמידה: בעבר של למדנוי התנהלת הלמידה הטיפולית של מבוגרים וילדים משתנה במנחי הלמידה. במקרה של ילדים, המנחי הלמידה מתבססים בעיקר על הנחיות מבוגר, כאשר במקרה של מבוגרים, המנחי הלמידה מתבססים בעיקר על שאלות, אנשי מקצוע או אנשי משפחה.

5. אחריות: למדנוי התנהלת הלמידה הטיפולית של מבוגרים וילדים משתנה באחריות. במקרה של ילדים, אחריות המבוגר לעשות את השנוי הנדרש. במקרה של מבוגרים, אחריות האדם לעשות את השנוי הנדרש.

באמצעות למדנוי התנהלת הלמידה הטיפולית של מבוגרים וילדים, אנו מבינים את האתגרים המיוחדים שאנשים בשלבי חייהם השונים עשויים להתמודד את.

מטרות הטיפול בטראומה לילדים הן לעזור להם להתמודד עם החוויות הטראומטיות שחוו, לשחזר את התחושה של בטחון וביטחון עצמי, ולשחזר את היכולת לבנות יחסים בריאים עם אנשים מסביבם. הטיפול מתמקד בשיקום התחושה של בטחון וביטחון עצמי שנפגעו בעקבות הטראומה, ובהתמודדות עם התחושות השליליות והמתמשכות שעשויות להתפתח לאחר מכן.

בני הנוער והילדים שעברו טראומה יכולים להרגיש אבודים, מבודדים, חששניים ולחוות חרדה ודאגה. הטיפול בטראומה מעניק להם את הכלים הנדרשים להתמודד עם התחושות הללו, להבין את האירועים שחוו ולשחזר את התחושה של בטחון וביטחון עצמי. בנוסף, הטיפול מעניק להם את היכולת להתמודד עם מערכת התמיכה שלהם, לבנות יחסים בריאים ולשחזר את האמון בעצמם ובאנשים מסביבם.

במהלך הטיפול, משתמשים בשיטות שונות כמו טיפול בדיבור, טיפול באמנויות, טיפול בתנועה ועוד. המטרה העיקרית היא לעזור לילדים לעבר את העבר הטראומטי שלהם, להתמודד עם התחושות השליליות שלאחר מכן, ולשחזר את התחושה של בטחון וביטחון עצמי.