מלחמה משפיעה באופן עמוק ומרחיק על ילדים מבחינה פסיכולוגית. הם נמצאים במצב של לחץ וחרדה רבה, מתמודדים עם טראומה ואי-וודאות, וחשים את התופעות השליליות של הסבל הפיזי והרגשי שהם עדים לו בסביבתם.

המלחמה משנה את הסביבה היומיומית של הילדים, מביאה להרס בתשומת הלב ומקשה על התקשורת והחיבור החברתי שלהם. הם עשויים להיות נאלצים לעזוב את בתיהם, להתמודד עם אי-וודאות בנוגע לבני משפחתם וחבריהם, ולחוות אי-בטחון וחשש מאי-נוחות במרחב הציבורי.

התנאים האנושיים במהלך מלחמה, כמו האלימות, הרעש, האי-וודאות והאי-נוחות, משפיעים על הרגשות הילדים. הם עשויים לחוות אי-בטחון, אבדן של שלווה ובטחון, חרדה, דאגה, ועוויתות. התנאים הללו משנים את התחושה של הילד בעצמו, בעולם המסביב לו, ובעתידו.

בני משפחה מנודדים, אבדני מרעה, או מתים במהלך מלחמה. הילדים מתמודדים עם אבדני מרעה, אבא או אמא, או אחרי שני או יותר מהם. האבדנים האלו משאירים אחריהם חריגה רגשית, חשש מעתיד לא ברור, ותחושת בדידות.

בני משפחה שנשארו בחיים יכולים להיות מתמודדים עם טראומה או פצעים שנראו בעיניהם. המראה של אנשים שנפצעו או שנראו מתים, התנאים הברוטליים שבהם הם נמצאים, והחוויות האלימות שעברו – הכל משאיר את הילד במצב של בלבול, אי-וודאות, וחרדה.

מלחמה משנה את התחושה של הילד בעתידו. התנאים שבהם הוא גדל, החוויות שעבר, והאבדנים שחוו – הכל משאיר את הילד עם שאלות בנוגע לעתידו. התחושה של בדידות, אי-בטחון, וחרדה לעתיד משנה את הדרך שבה הילד מתמודד עם מערכת הערכים שלו, מתערער את בניית האני שלו, ומשאיר אותו במצב של לחץ רב.

על מנת לעזור לילדים להתמודד עם השלטון הנמרץ של מלחמה, חשוב להעניק להם תמיכה רגשית, לא לשאת את העומס של המלחמה לבד, לעניין את הדאגות שלהם, לעניין את החוויות שעברו, ולעניין את השאלות שלהם. בני משפחה, מורים, ומקצועני בריאות מנדבים – כל אחד בתחומו – יכול לשמש מערך תמיכה לילד.

חרדת המלחמה היא תחושה טבעית ואנושית שעשויה להתפשט בזמן מלחמה או סיכון לאומי. היא מתבטאת בחשש, חרדה ודאגה מוגזמת לגבי הביטחון האישי והלאומי. כאשר אדם מתמודד עם חרדת מלחמה, ישנם מספר שלבים שניתן לעקוב אחריהם:

1. הבנת המציאות: חשוב להבין שחרדת המלחמה היא רגש טבעי, אך יש להבחין בין רגשות למציאות. עלינו להבין שהרבה מהדאגות שלנו אינן מתבססות על מציאות ממשית, ולכן חשוב להתמודד באופן רציונלי ולא לנתק את עצמנו מהמציאות.

2. שליטה על המחשבות: חשוב ללמוד לשלוט במחשבות שלנו ולא לתת להן לשלוט בנו. אנו יכולים להתאמן להעביר את תשומת הלב מהדאגות לדברים חיוביים ומעניינים, כמו לעשות פעילויות שאוהבים, לקרוא, להתעסק בתחביבים או להתרכז בעבודה.

3. התמודדות פיזית: מערכת החשמל בגוף שלנו משתנה בעת חרדה, ולכן חשוב להתמודד באמצעות פעילות גופנית. אימון סדרתי, שחייה, ריקוד או אימון הרפורמה יכולים לעזור להרגעה של המערכת העצבית.

4. התמודדות רגשית: חשוב לא להתעלם מהרגשות שלנו, אלא להבין אותם, להתחבר אליהם ולנסות להבין מאיפה הם מתאימים. אנו יכולים לחשוב באמצעות שאלות מדויקות, לדבר על הרגשות שלנו עם אנשים אחרים או לחפש את העזרה של מומחה.

5. התמדה: התמדה היא מרכיב מרכזי בהתמודדות עם חרדת מלחמה. אנו יכולים ללמוד להתמודד באמצעות שלבי התמדה, שבהם אנו מתערערים את החשש שלנו, מחשבים באמת, מנהלים את הרעיונות החיוביים שלנו וממשיכים לחיות את החיים שלנו באופן שבו אנו מרגישים בנח.

6. חיבור לאחרים: בעתיו של מלחמה, חשוב לחבר אל אנשים אחרים שעברו או מתמודדים עם מצב דומה. באמצעות שיח, שיתוף ותמיכה, אנו מרגישים שאנחנו לא לבד, משתפרת הראייה שלנו ואנו מרגישים מחוייבים.

7. בעיות: במקרה שבו החרדה מתמשכת, משתנה באופן משמעותי את החיים היומיומיים או משתנה באופן שלילי את האיכויות החיוביות שלנו, חשוב לבדוק את העניין בעזרת מומחה. המרשמים הרלוונטיים, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”ר, היו”

ישנם מספר סיבות שמסבירות למה ילדים מייעצים שונה ממבוגרים. הראשון הוא התנסות וחוויות חיים פחותות של ילדים בהשוואה למבוגרים. ילדים עשויים להיות פחות מנוסים ולא חווו את אותן המצבים הרבים שמבוגרים עשו. בשל כך, הם יכולים להציע פרספקטיבה חדשה ומקורית שאינה מושפעת מניסיון קודם.

בנוסף, ילדים מסתמכים בעיקר על הרגשות והתחושות שלהם בעת נתינת המלצות. הם לא מתעקשים להיות מנומסים או להתחשב בחברתיות, ולכן הם יכולים להיות יותר ישרים ואמיצים בהבעת דעתם. מבוגרים, מצד שני, עשויים להיות מעריצים לחברתיות ולחשש מהשלטון החברתי, ולכן הם יכולים להיות מתלבטים בהבעת דעתם.

עוד סיבה למה ילדים מייעצים שונה היא החדשנות. ילדים, בעת התמודדותם עם בעיות או אתגרים, מחפשים פתרונות חדשניים שאולי לא היו בראשו של מבוגר. הם מחליטים לנסות משהו שאחרים לא היו מנסים, ועל כן המלצות שלהם עשויות להיות מעניינות ומרעננות.

בנוסף, ילדים לעתים מבינים את המערכת החברתית באופן שונה. הם לא מתעניינים במנהגים או בחברתיות, אלא במה שהם מרגישים שהוא הנכון. בעלי המבנה החברתי של המבוגרים, לעומת זאת, משמעו שמבוגרים מתחשבים במנהגים, בחברתיות, ובמה שנחשב “נכון” בעיני החברה.

למעשה, אנחנו יכולים ללמוד המון מהמלצות של ילדים. אנחנו יכולים להבין את הערך של החדשנות, האמיצות, והאמת שבדעתם. אנחנו יכולים להבין שאנחנו לא צריכים להיות מתלבטים בדעתנו, או לדאוג לחברתיות. אנחנו יכולים להבין שאנחנו יכולים לחשוב “מחדש” ולחשב בדרך שאחרים לא היו מחשבים.