מלחמה משפיעה באופן עמוק ומרחיק על ילדים מבחינה פסיכולוגית. הם נמצאים במצב של לחץ וחרדה רבה, מתמודדים עם טראומה ואי-וודאות, וחשים את התופעות השליליות של הסבל הפיזי והרגשי שהם עדים לו בסביבתם.

המלחמה משנה את הסביבה היומיומית של הילדים, מביאה להרס בתשומת הלב ומקשה על התקשורת והחיבור החברתי שלהם. הם עשויים להיות נאלצים לעזוב את בתיהם, להתמודד עם אי-וודאות בנוגע לבני משפחתם וחבריהם, ולחוות אי-בטחון וחשש מאי-נוחות במרחב הציבורי.

התנאים האנושיים במהלך מלחמה, כמו האלימות, הרעש, האי-וודאות והאי-נוחות, משפיעים על הרגשות הילדים. הם עשויים לחוות אי-בטחון, אבדן של שלווה ובטחון, חרדה, דאגה, ועוויתות. התנאים הללו משנים את התחושה של הילד בעצמו, בעולם המסביב לו, ובעתידו.

בני משפחה מנודדים, אבדני מרעה, או מתים במהלך מלחמה. הילדים מתמודדים עם אבדני מרעה, אבא או אמא, או אחרי שני או יותר מהם. האבדנים האלו משאירים אחריהם חריגה רגשית, חשש מעתיד לא ברור, ותחושת בדידות.

בני משפחה שנשארו בחיים יכולים להיות מתמודדים עם טראומה או פצעים שנראו בעיניהם. המראה של אנשים שנפצעו או שנראו מתים, התנאים הברוטליים שבהם הם נמצאים, והחוויות האלימות שעברו – הכל משאיר את הילד במצב של בלבול, אי-וודאות, וחרדה.

מלחמה משנה את התחושה של הילד בעתידו. התנאים שבהם הוא גדל, החוויות שעבר, והאבדנים שחוו – הכל משאיר את הילד עם שאלות בנוגע לעתידו. התחושה של בדידות, אי-בטחון, וחרדה לעתיד משנה את הדרך שבה הילד מתמודד עם מערכת הערכים שלו, מתערער את בניית האני שלו, ומשאיר אותו במצב של לחץ רב.

על מנת לעזור לילדים להתמודד עם השלטון הנמרץ של מלחמה, חשוב להעניק להם תמיכה רגשית, לא לשאת את העומס של המלחמה לבד, לעניין את הדאגות שלהם, לעניין את החוויות שעברו, ולעניין את השאלות שלהם. בני משפחה, מורים, ומקצועני בריאות מנדבים – כל אחד בתחומו – יכול לשמש מערך תמיכה לילד.