ילדים מושפעים ביותר ממלחמה מכמה סיבות עיקריות. ראשית, ילדים הם הקבוצה המפונקת ביותר והכי תלויה במבוגרים סביבם. במהלך מלחמה, הם נמצאים בסיכון רב יותר לפגיעה ישירה או להיות נזקקים לעזרה רפואית ופסיכולוגית. הם יכולים להיות פצועים, לאבד את בני משפחתם או להיפרד מהם לתקופה ארוכה, ולחוות את האובדן הנוסף של ביתם ושלומם הנפשי.

שנית, ילדים הם הדור הבא של החברה והמדינה. מלחמה משפיעה על התפתחותם הרגשית, החברתית והאישית של הילדים. הם עשויים לחוות את האלימות, האי-וודאות והאי-בטחון שמתרחשים במהלך מלחמה, ולחוות את השלטון של האלמנטים האלימים בחייהם. זה יכול להשאיר להם את התחושה שהעולם מסוכן ושאין להם שליטה על המערכת שמסביבם.

בנוסף, מלחמה משנה את החיים היומיומיים של הילדים. הם עשויים לאבד את בתי הספר, את החברים, את המשחקים ואת הרוגע שבחייהם. הם עשויים להתנדב לשרת במערך הביטחון, לעבוד במשא ומתן או להיות נאלמים של מלחמה. כל אלו משנים את חוויות הילדים, מערערים את בניית האישיות שלהם ומשאירים להם את התחושה שהעולם שבו הם גדלו ומתבגרו אינו מבנה יציב.

בעת מלחמה, חשוב לשמור על בריאות הנפש של הילדים. מדינות, ארגונים בינלאומיים ואנשי מקצוע בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות מתערערים לשמר את בריאות הנפש של הילדים במהלך מלחמה. באמצעות מערכות תמיכה, טיפול פסיכולוגי, שחרור לחץ ושמחת-חיים, אנו מנסים לעמוד לראש באתגר העניין ולעזור לילדים לעבור את התהליך באופן בנוי ובריא.

באופן כללי, מלחמה משאירה את השלטון שלה בדמויות שבה. בעבר, בוֹאֵי־מִלְחָמָה (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) שבוֹאֵי־מִלְחָמָה (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) (נְשִֹאֵי־מִלְחָמָה) (נְשִֹאֵי