התיאוריה הפסיכולוגית של מלחמה מתייחסת למחקר ולהבנה של התהליכים הנפשיים והרגשיים שמתרחשים בתוך אדם במהלך תקופות מלחמה. התיאוריה מתעסקת בשאלות כמו: מה המוטיבציה של אדם להילחם? איך המלחמה משפיעה על התפתחותו הנפשית? ואיך החוויות במלחמה משפיעות על הרגשות, המחשבות וההתנהגות של האדם?

אחת התיאוריות המרכזיות בתחום הזה היא תיאוריית הטראומה. על פי תיאוריית זו, מלחמה מביאה לחוויות טראומטיות שעשויות לגרום לנזק נפשי ולבעיות נפשיות ממושכות. החוויות האלימות, האיומים על החיים והאבסורד שבמלחמה משנים את האדם ועשויים לגרום לו לחוות סבל, אי-בטחון, אי-שלמות ודיכוי. כתוצאה מכך, אדם עשוי להתמודד באופן לא תקין עם החוויות שעבר, להראות סימנים של טראומה ולחוות בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכוי, אבדנות, אי-יכולת להתמודד עם מתחים ועוד.

על מנת לעזור לאנשים שעברו חוויות מלחמה, מתבצעת טיפול פסיכולוגי שמתבסס על הבנת התהליכים הנפשיים שעברו במהלך המלחמה. במהלך הטיפול, מנסים לעזור לאדם לעבר את שלבי השבר, לעבד את החוויות האלימות, לשחרר את הרגשות השנויים שנשארו בתוךו, ולבנות מחדש את התחושה של ביטחון, שלמות ואמצעי התמודדות.

בנוסף, ישנן גם תיאוריות שמתעסקות במניעים להתנדב למלחמה. לדוגמה, תיאוריית ה”אדרנלין” מתייחסת לרעיונות של אדרנלין, או “רעש” בעברית, שמניע אנשים להתנדב למלחמה. לדעת התיאוריה, אדרנלין מעניק לאדם חוויות מרתקות, אתגריות ורעש שמעניק לו חוויות מיוחדות. בנוסף, אדרנלין מעניק לאדם את התחושה של “להיות חלק משאר”, “לעשות משהו חשוב” ו”להיות גבר”.

באופן כללי, התיאוריות הפסיכולוגיות של מלחמה משמעו שמדברים בעבר של אדם במלחמה, בחוויות שעבר, באדרנלין שמניע אנשים להתנדב למלחמה, באבסורד שבמלחמה, בחוויות האלימות שעשויות לגרום לנזק נפשי, ובאמצעי התמודדות והרגעה שעשויים לעזור לאדם לעבר את החוויות באופן בריא.