הפסיכולוגיה מתייחסת לטראומת ילדות כאל השפעה רגשית ונפשית שלילית שעשויה להשפיע על התפתחותם הרגשית והחברתית של הילדים. טראומה בילדות עשויה להתרחש במגוון מקורות, כגון אובדן או נפילה של אדם קרוב, אלימות משפחתית, תאונות, איומים או אפליה חברתית.

השלכות הטראומה בילדות עשויות להיות מרחיקות ומשמעותיות. הילדים שעברו טראומה יכולים להתמודד עם סימני לחץ, חרדה, דיכאון, בעיות בתפקוד החברתי והאקדמי, בעיות בשינוי המצב הרגשי, ובעיות בבניית הזהויות האישיות.

הפסיכולוגיה מתעסקת במחקר ובטיפול של טראומה בילדות, ומציעה מגוון אמצעים לעזור לילדים להתמודד עם השלכות הטראומה. במהלך הטיפול, המטרה העיקרית היא לעזור לילד להבין את החוויות שעבר, להתמודד עם הרגשותיו, לחשוף את המחשבות שלו ולבנות מנגנוני התמודדות חדשים.

בני המשפחה של הילד משמשים גם הם מרכיב חשוב בתהליך הטיפול. הם משמשים כתמיכה רגשית ומענה לצרכיו של הילד, ונדרשת מהם הבנה, סבלנות ואהבה. בני משפחה שעברו את אותה הטראומה יכולים להיות משאב חשוב בתהליך ההתמודדות.

למרבה המקרים, טיפול מבחינת המשפחה והמערכת החברתית משלב את המאמצים של מקצועני הבריאות הנפש, מחנכים, מדריכי ילדים ועוד. באמצעות שלב של מערכתי, אנשי מקצוע משתדלים לתת לילד את התמיכה הנדרשת במערכת שלו, באמצעות שלב של מערכתי.

באופן כללי, המחקר בתחום מערב בעבר את ההבנה שלנו לעניין. אנו מבינים יותר טוב את השלכות הנוי של הטראומה בילדות, את המנגנונים שלאחריו מתמודדים הילדים, ואת האמצעים לעזרה שנדרשים. בעבר, היו לנו מערכי ידע מעניינים, אבל לא באמת הבנו את החוויות של האנשים שעברו את החוויות.