מלחמה במילים פשוטות היא סוג של קונפליקט או קרב בין אנשים שמתנהל באמצעות מילים ותקשורת. במלחמה במילים, השתמשות במילים נועדת להביא לשינוי, לשליטה או לניצחון על הצד השני. המלחמה במילים יכולה להתנהל במגוון דרכים, כולל השקפת דעת, תקפות אישיות, השפעת רגשות ועוד.

המלחמה במילים יכולה להיות מזיקה ולגרום לנזק רב, כיוון שהשימוש במילים יכול לפגוע באנשים ולהשאיר פגיעה רעה ברוחם. התקשורת האגרסיבית והאיומית במיוחד יכולה לגרום לנזק רב ביחסים בין אנשים, להרתיע או להשאיר פגע באנשים הנמצאים בעניין.

בניגוד למלחמה פיזית, מלחמה במילים מתנהלת באמצעות הבעת דעת, שפת הגוף, מחלוקת מילולית ודיונים. אחד האסוציאציות הנפוצות של מלחמה במילים היא “דברי הרע” או “דברי השנאה”, שבהם משתמשים במילים להשחית או להשאיר פגע באדם או בקבוצה.

אחת התועלות של מלחמה במילים היא שהיא מאפשרת לאנשים לבטא את דעתם, להבהיר את עמדתם ולהשפיע על אחרים. אולם, חשוב לשמור על מדרגיות ואחריות בשימוש במלחמה במילים, ולא להשתמש בדברי הרע או להתנהל בדרכים אי-אתיות. מבחינתי, התחברות אנושית, שמע, הבנה ודיון מבוסס על כבוד ואחריות הם מרכיבי מרכזיים של מלחמה במילים שעשויים להביא לשלום, הבנה משותפת ושלמות בחברה.

כאשר מסבירים מלחמה לילד בן 6, חשוב להתחיל בהבנה של הרמה הגילאית שלו ולהתאים את ההסבר לרמת ההבנה שלו. כמו כן, חשוב לשמור על תוכן נאות ולא לפחד מסברים מורכבים, אך עדיין נגישים לילד.

הסבר מתאים לילד בן 6 יכול להתחיל בהבנה של מונח הקונפליקט. ניתן להסביר לו שלעיתים בעולם יש דעות שונות ואנשים שמתנהלים בדרכים שונות. כשאנשים לא מצליחים להגיע להסכמה או לתקשורת טובה, יכולות להתרחש מחלוקות ומלחמות.

בני האדם מתנהלים במלחמות בעיקר בשל שני סיבות: הראשונה היא בעת שאנשים מתנהלים בדרכים שונות ולא מצליחים להבין אחד את השני. השנייה היא בעת שאנשים מתנהלים בדרכים איומות או אלימות, ומשתמשים בכוח פיזי כדי להשיג את מה שהם רוצים.

במלחמה, אנשים מתערערים, מתקוממים ומתקרבים לעבר התקרבויות פיזיות. המלחמה יכולה לגרום לפצעים, דאגות, אבדנות ואף למוות. בני אדם מנסים למנוע מלחמות באמצעות הבנת הדעות השונות, התחשבות בדעות האחרים, שלום, דיוקנות ותחבולה.

בעבר, היו מלחמות בעיקר בעבודת האדמה, אבל היו גם מלחמות בעבר שנעשו בשביל דת, אדמה, מדינה או כדי לשמר את הערכים של האנשים. היו מלחמות שנעשו בעבר בשביל לשלוט באדמה או בעבודת האדמה.

בעולם שלנו, אנחנו מנסים למנוע מלחמות. אנחנו מנסים להבין אחד את השני, לדבר באמת, לחשוב על הדעות של האחר, לחפש פתרונות שלא משתמשים באלימות. אנחנו מנסים לחיות בשלום ובתחבולה.

בעת שאתה מסביר מלחמה לילד בן 6, חשוב להדגיש שמלחמה היא משהו שאנחנו מנסים למנוע, ושאנחנו מעריכים את השלום והתחבולה. יש להדגיש שאנחנו מעריכים את הדעות של האחר ומנסים לדבר באמת.

טראומה היא חוויה טרופה ומצטברת של אירוע או מספר אירועים שקשה לעמוד בפניהם ומגרמים לסבל רב ולחרדה עמוקה. ההשפעה של טראומה על התפקוד הפסיכולוגי היא מרחיקה מהתפקוד הרגיל ומשנה את האופן שבו אנו מתמודדים עם המציאות והרגשות שלנו.

האדם שעבר טראומה עשויה לחוות שינויים בתפקוד המנטלי, הרגשי והחברתי. בראש ובראשונה, טראומה יכולה לגרום להתרחשות של תופעת טראומה פוסט-טראומטית (PTSD), שמתבטאת בחוויות חוזרות של האירוע המטריד, חלומות רעים, חרדה, חשיכה או אי-יכולת להתרכז. התפקוד היומיומי של האדם משתנה, מתערער ונמנע בשל החוויות המחדלות.

בנוסף, טראומה יכולה לשנות את התפקוד החברתי של האדם. אדם שעבר טראומה עשוי להתחממם מחברות, להתעלב ממערכת התמיכה החברתית שלו ולהתרחק מאנשים אחרים. התחושה של אי-ביטחון וחשש מחוויות נוספות משנה את האינטראקציה שלו עם העולם החיצון.

בנוסף, טראומה משנה את התפקוד הרגשי של האדם. אדם שעבר טראומה עשוי לחוות אי-נוחות, חרדה, דיכאון, אבדנות, או אי-יכולת להתמודד עם רעשי המחשבה. האדם מתמודד באמצעים שלו, בדרך כלל באמצעות טיפול מקצועי, לשחזר את התפקוד הנדרש.

באופן כללי, טראומה משנה את התפקוד הפסיכולוגי באדם. היא משנה את איך שאנו מתמודדים עם מערכת הערכים שלנו, את איך שאנו מתמודדים עם מערכת החברתית שלנו, ואת איך שאנו מתמודדים עם הרגשות שלנו. בעבר, אנשים שעברו טראומה ממשיכים לחיות, לעבוד, לאהוב, לחלום, לחייך – אבל בדרך שלא בהחלט היו מבחינה.