ההפרעה הפסיכולוגית לאחר מלחמה היא מצב נפשי ורגשי שמתרחש לאחר חוויות מלחמה טראומטיות. המלחמה יכולה לגרום לפציעות פיזיות וגם לפציעות נפשיות, וההפרעה הפסיכולוגית היא אחת מהתופעות הנפשיות הנפוצות שניתן לראות לאחר מלחמה.

ההפרעה הפסיכולוגית לאחר מלחמה יכולה להביע עצמה במגוון סימפטומים, כולל אנחות, חרדה, חרדת טראומה, חלומות רעים, אי יכולת להתרכז, אי יכולת לישון, חשיבות על אירועים שלא משנים, רעשנות, חשיבות במערכת העצבים, ועוד. התופעה הזו משפיעה באופן שלילי על החיים היומיומיים של האדם המתמודד עם ההפרעה, משנה את איכויות החיים שלו, משפיעה על היכולת שלו לתקשר ולהתמודד עם אנשים אחרים, ועל היכולת שלו לעבוד.

בעבר התברר שאנשים שחווו מלחמה מתמודדים באמצעות מניעים של אמונה בעתיד, בתמיכה ממשפחה וחברים, בתמיכה ממדינה, בתמיכה מאנשי המקצוע הרלוונטיים, בתמיכה מאנשי הדת, בתמיכה מאנשי החברה. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח, באמצעות כתיבה, באמצעות אמנויות בדרך כלל. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח באנשים אחרים שחווו את אותו הדבר. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח באנשי מדע.

בעבר התברר שאנשים שחווו מלחמה מתמודדים באמצעות מניעים של אמונה בעתיד, בתמיכה ממשפחה וחברים, בתמיכה ממדינה, בתמיכה מאנשי המקצוע הרלוונטיים, בתמיכה מאנשי הדת, בתמיכה מאנשי החברה. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח, באמצעות כתיבה, באמצעות אמנויות בדרך כלל. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח באנשים אחרים שחווו את אותו הדבר. אנשים שחווו מלחמה יכולים לבחון את החוויות שלהם באמצעות שיח באנשי מדע.

טראומה פסיכולוגית היא תופעה שמתרחשת בעקבות אירוע טרגי, כמו מלחמה. לילדים שחווים מלחמה יש טראומה פסיכולוגית מרובה, שכוללת מגוון רחב של השפעות על התפתחותם הנפשית והרגשית.

אחת הטראומות המשמעותיות ביותר היא טראומה חמאסית, שבה ילדים נחשפים לאלימות, רעידות אדמה, פצצות ואיומים מתמידים. הטראומה הזו משאירה את הילדים במצב של חרדה, אי-בטחון וחוסר אמון בעצמם ובעולם החיצון. הם מתעוררים בלילה מחלומות רעים, מתיישבים במערכת העצבים שלהם ונמנעים מלחיות בשלווה.

בני הנוער שחווו מלחמה יכולים להתמודד עם בעיות רבות, כמו חרדה, דיכאון, אבדן עניין בחיים, בעיות ביציבה רגשית, בעיות בתחושת הבטחון ובתחושת השליטה. הם יכולים להרגיש אשמה, להתבייש, להיות מתנשאים או להתנהל באופן אגרסיבי. השלטון של המלחמה בחייהם משאיר את הנערים במצב של אי-ווי, שבו הם מתמודדים עם אי-בטחון בעתיד, אי-אמון באנשים ובמערכת החינוך, וחשש מהתנהלויות אלימות.

התשלומים הארוכים של המלחמה משאירים את הילדים במצב של אי-ווי, שבו הם מתמודדים עם אי-בטחון בעתיד, אי-אמון באנשים ובמערכת החינוך, וחשש מהתנהלויות אלימות.

על מנת לעזור לילדים שחווו מלחמה להתמודד עם הטראומה הפסיכולוגית, חשוב להעניק להם סבלנות, אהבה ותמיכה. יש להבין את הדרמה שעברו, לא לדרוש מהם לשכוח או להתעלם מהחוויות שלהם. יש לעניין את הילדים בדרך שבה הם מרגישים, לא לדרוש מהם לדבר או לשתף את החוויות שלהם אלא לתת להם את המרחב לעשות זאת אם הם מרגישים לנסות.

בני הנוער שחווו מלחמה יכולים להראות שלא מעניינת אותם השלמות של העבר, אבל בעצמו לא מעניינת את העתיד. בני הנוער שחווו מלחמה יכולים להראות שלא מעניינת אותם השלמות של העבר, אבל בעצמו לא מעניינת את העתיד.