כשמדברים עם ילדים על מושגים כבדים כמו מלחמה, חשוב להתייחס אליהם בצורה רגועה ומתוך הבנה לרמת ההבנה שלהם. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לך לדבר עם בן השישה שלך על מלחמה:

1. התחל בשאלות: תשאל את בן השישה שאלות פתוחות כדי להבין איך הוא מתייחס למושג “מלחמה”. לדוגמה, אתה יכול לשאול: “מה אתה יודע על מלחמה?” או “איך אתה מרגיש כששומע על מלחמה?”

2. הסבר בצורה פשוטה: בעברית פשוטה, הסבר לו מהי מלחמה. תשתמש בדוגמאות מובנות לו, כמו הסיפורים של התנ”ך או אירועים מהחיים היומיומיים שלו. נסח את ההסבר בצורה ברורה וברמת הבנה שלו.

3. הדגש על הרגשות: שאל את בן השישה שלך איך הוא מרגיש בנוגע למלחמה. האזן לתשובתו בעניין ובחשיבות. אתה יכול לשאול: “איך אתה מרגיש כשאתה שומע על מלחמה?” או “איך אתה חושב שאנשים מרגישים במלחמה?”

4. הדגש על התחברות ועזרה: הדגש לבן השישה שלך שאנשים מנסים לעזור זה לזה במלחמה. תסביר לו שאנשים מתנדבים, מעניקים סיוע ועוזרים לאחרים שנמצאים במצב קשה.

5. הדגש על שלום: הדגש לבנך שאחד ממטרות העולם הוא לשמר את השלום. תסביר לו שאנשים מתאמנים בדברים כמו הדברת מחלוקת, שלום בין אנשים ודרכי שלום.

6. היו אמיתי: בעת שאתה מדבר עם בנך, היו אמיתי ואל תנסה להחביא או לשנות את המציאות. אתה יכול לשתף אותו בדרך שבה אתה מרגיש, אבל באופן שמתאים לרמת הבנה שלו.

7. העניין בשאלותיו: אחד מדרכי הבנייה של בני השישה הוא באמצעות שאלות. העניין בשאלותיו, האזנה לו, וניסי לענות באופן מתאים.

8. הערבב בערבב: אחד מדרכי העברת מחשבות לילדים הוא באמצעות משחק. אתה יכול לערבב בערבב, לדמיין מערבב, או לשחק במשחק שמעניין את בנך.

9. היו מעניין: בעת שאתה מדבר על מלחמה, היו מעניין. השתמש בדוגמאות, בתמונות, או בחוויות שעשויות לעניין את בנך.

10. היו מחוייב: בעת שאתה מדבר על מלחמה, היו מחוייב. אל תנסה לעניין את בנך או לדבר איתו בעת שאתה מנסה לעשות משהו אחר.

ההבדל בין פסיכותרפיה לילדים לפסיכותרפיה למבוגרים הוא בעיקר בהתאמת הטיפול לגיל המטופל ובשיטות התקשורת המשמשות במהלך הטיפול.

פסיכותרפיה לילדים מתמקדת בבניית יחס חם ובטוח עם הילד, וביצירת סביבה שמאפשרת לו לבטא את רגשותיו ולהתמודד עם קשיים ואתגרים שהוא עשוי לחוות. הפסיכותרפיסט משתמש בשיטות יעודיות לילדים, כמו משחק, אמנות, תרבות ודמיון, כדי לעזור להם לבנות את היכולת להביע את עצמם ולהתמודד עם מגוון של קשיים, כולל בעיות התנהגותיות, חרדה, דיכאון או טראומה.

בניגוד לכך, פסיכותרפיה למבוגרים מתמקדת בעיקר בעבודה על מחשבות, רגשות והתנהגויות של המבוגר. המבוגר מתבקש לחשוב באופן מעמיק על החוויות שלו, לחשוף את הרגשותיו העמוקים ולחשב באופן בנוי על איך שהוא מתמודד עם האתגרים בחייו. הפסיכותרפיסט משתמש בשיטות שונות, כמו שיחה, אנליזה, או מתנהל באמצעות שאלות מדויקות, על מנת לעזור למבוגר להבין את הרקע הנפשי שלו, להתמודד עם מחשבות שליליות או מנהגים שאינם מברים לו.

בנימה אחת, ההבדל בין השניים הוא באמצעי התקשורת שנעשה בהשתמש. בעבודה עם ילדים, השיחה מתבצעת בעיקר באמצעות משחק, אמנות או דמיון, בעוד שעבודה עם מבוגרים מתבצעת בעיקר באמצעות שיחה מבנה או אנליזה.

באופן כללי, המדריך העיקרי של שני האמצעים הוא לעזור לאדם להבין את הרגשותיו, לחשב באופן בנוי ולמדוד את התנהלויותיו.